עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (4)
רגשות  (4)
חיים  (2)
יחסית  (2)
מחשבות  (2)
פרידה  (2)
התפתחות  (1)
יחסים  (1)
כוח רצון  (1)
לימודים  (1)
מוות  (1)
קנאה  (1)
שמחה  (1)
ארכיון
מה קורה פה
רוב הפוסטים שנכתבים פה, הם דברים שאני לא מרגישה בנוח לשתף עם אנשים אבל מרגישה צורך לפרוק. וזו בעצם הסיבה למקום הזה.
הפוסטים נכתבים בדרך כלל ברגעים קשים יותר וכוללים המון אמוציות.
החיים שלי לא כאלה דרמטים כמו שנראה כאן :)
מסקרן אותי
16/02/2018 20:16
ladyD
אהבה, יחסית, רגשות, מחשבות
אז בתקופה מאד עמוסה (תקופת מבחנים) הוא הופיע ככה שלא יוצא לנו יותר מדי להיפגש מעבר לשעה פה שעה שם.
הוא מסקרן אותי, מעניין אותי לדעת עליו יותר ולהבין אותו, מצד שני אני מפחדת להכיר אותו אולי אני לא אמצע חן בעיניו או להפך. אני אוהבת את המצב הקיים בו אני לא יודעת מה אני חושבת עליו והוא לא יודע מה הוא חושב עלי ממש כמו הרגע הזה לפני שאתה פותח ציונים, יש סוג של תמימות לפני הבאות. 

אנחנו נפגשים עוד כמה ימים אחרי המבחן שלי, אחכה בסבלנות :)
האמת שבינתיים כל השיחות שלנו היו בזמנים הכי מתאימים ובלי לדעת אפילו הוא היה שם כשהייתי צריכה את החברה הזו.

# בדיעבד הדייט היה מוצלח אבל הוא לא הבן אדם שמתאים לי אז ממשיכים הלאה :) 
0 תגובות
סבא שלי 3>
13/01/2018 00:45
ladyD
חיים, פרידה, מוות, אהבה
אני לא ממש יודעת איך להתחיל, זה קרה ביום רביעי הלב של סבא שלי הפסיק לפעום, 30 שנה מאז ההתקף לב הראשון, 30 שנה שהוא נלחם כמו גיבור ושבועיים לפני גיל 80 נגמרה המלחמה. 
הוא היה אדם מרשים עם רעמה של שיער לבן, האבא של השבט הקטן שלנו, בן אדם שלוו עם המון סבלות.
אף פעם לא הרגשתי שהכרתי אותו באמת, מעבר לשיחות החולין ולאירועים המשפחתיים הוא לא שיתף פרטים מחייו, כזה אדם הוא היה.
הפגישה האחרונה שלי איתו הייתה לפני שבועיים. ביקרתי אותו בבית החולים אחרי שסיימתי את הלימודים, הוא ממש שמח לפגוש אותי, בכל פעם שהיינו נפגשים (בעיקר לקראת הסוף) היה לו חיוך של ילד כשהוא היה רואה אותי, הוא היה אומר לי שאני יפה. ראיתי שקשה לו, שנמאס לו להילחם, הוא לא רצה לקום מהכיסא כדי לעשות סיבוב בתוך המחלקה.
הפעם האחרונה שדיברתי איתו הייתה בשבת, התקשרתי לשמוע מה שלומו ולהפתעתי הוא אפילו ענה (בדרך כלל הוא מעביר את הטלפון ישר לסבתא).
שאלתי אותו מה שלומו, הוא אמר שככה ככה ושקשה לו, אמרתי לו שזו לא התשובה הנכונה ושהוא צריך להגיד שהוא מרגיש כמו גיבור כי הוא נלחם ושפעם הבאה שאני מתקשרת אליו ושואלת לשלומו התשובה צריכה להיות שהוא מרגיש כמו גיבור (לא ידעתי שלא תהיה פעם הבאה).
ביום רביעי בדיוק הייתי בפקולטה כשאמא התקשרה וסיפרה לי מה קרה, הייתי בשוק לא ציפיתי לזה. מהרגע שהוא נכנס לבית חולים עברו שעתיים עד שהוא נפרד מהעולם, מצבו התדרדר במהירות.
הייתי עם חברים שלי בזמן השיחה הם ראו שמשהו קרה אבל לא רציתי להגיד, לא היה לי אומץ להוציא את המילים האלה מהפה.
הלוויה הייתה לא פשוטה, המשפחה שלי אמוציונלית מאוד. אני נדבקתי לאח שלי, ראיתי שקשה לו והוא בן אדם סגור ממני, הוא לא מרשה לעצמו להתפרק ולדבר על הדברים שמפריעים לו, הרגשתי שאני צריכה לשמור עליו. חיבקתי אותו כל הלוויה בכינו בייחד, עמדנו רחוק מכל הנעשה.
הגיעו המון אנשים מחייו, מהתקופה שהוא עבד, חברים שלו מכל מני מקומות. כולם דיברו על כמה בן אדם טוב הוא היה.

ועכשיו, עכשיו ממשיכים הלאה, אוספים את השברים מוודאים שכולם על האוניה וממשיכים לשוט, כי החיים ממשיכים ואי אפשר לעצור הכל.
היה לו חיים טובים, מלאים ובעיקר מגוונים. עלה מרומניה גדל במושב וגידל פה דור חדש ביחד עם סבתא (45 שנות נישואין זה לא דבר שהולך ברגל).
תודה לך שהייתה פה ונלחמת, אני אוהבת אותך סבא 
2 תגובות
אני כאן כדי ללמוד
06/01/2018 02:05
ladyD
אהבה, יחסים, התפתחות
מחשבות של 2 בלילה
התחלתי לחשוב על למה התחלנו לצאת, הרי ידעתי שאנחנו מעולמות שונים אפילו מקבילים, הפכים בהתנהגות בהבנה של העולם והקבלה שלו, ובכל זאת משהו בך סיקרן אותי, כשהכרנו והתחלנו לדבר לעומק עם הבנה שמשהו מתפתח, עשית כל כך הרבה דברים לא נכונים באיך לגשת ומה להגיד אבל לא היה אכפת לי כי הרגיש לי שיש מתחת אישיות מדהימה ורציתי לדעת מה קורה שם באמת מעבר לשיחות היומיומיות והימי שיעורי בית שהעברנו ביחד.
נתתי לך להתקרב אלי שיתפתי סיפורים ונתתי לך להרגיש בנח וזה באמת קרה. 
התחלנו לצאת שני אנשים מעולמות מקבילים. אני מאוד חברתית, עם ביטחון עצמי (לפחות מקרינה אחד כזה) מאוד פתוחה לעולם אך עם פחות סבלנות להבין את העולם לעומק (בתקופה הזו לפחות) ומצד שני אתה יחסית סגור, לא מקבל אנשים בקלות, עקשן, בעיות עם ביטחון עצמי (בקיצור אגוז קשה לפיצוח) אבל ברגע שבן אדם מכיר אותך הוא מגלה עולם ומלואו ולא מוותר עליך כל כך בקלות (בעיני לפחות).
בתחילת הזוגיות אתה היית בשמים הרגשתי הבן אדם הכי נאהב ביקום אבל ידעתי שאנחנו שונים ושבסופו של דבר יש לנו הרבה הרים לעבור לפנינו, היה לי מאוד קשה לקבל אותך לחיים שלי למרות שמאוד מאוד רציתי, לוקח לי יותר זמן.
אני יכולה להגיד בלב שלם למרות שהפרידה הזו הייתה קשה לי אני חושבת שהיה לי את הזכות להיכנס ללב שלך, אני מבינה עכשיו כמה חלק חשוב אתה מהחיים שלי (עדיין) למדתי כמה אפשר עוד ללמוד, להבין ולהתעניין. הלוואי שתהיה לי את התשוקה לדברים כמו שלך יש. נפתח בפני עולם שלם שלא הכרתי ואני רוצה לגלות, הבנתי שאני לא מבינה בעולם כל כך הרבה דברים ויש לי חשק עכשיו לצאת ולכבוש את העולם, לא להיות באיזור הנוח שלי, אחרת לא אגלה דברים חדשים. אני מקווה שגם אתה למדת ממני, יש לך המון ללמוד ממני כמו שלי היה המון ללמוד ממך.
אני חושבת שבגלל העקשנות היה לך הרבה יותר קשה להבין את העולם שלי מאשר שלי היה להבין את העולם שלך, הרגשתי הרבה פעמים את הזלזול מהצד שלך בדברים שאני מאמינה בהם, אני מאחלת לך יום אחד להבין אותם ולתת לעצמך להיחשף לעולם הזה כי זה עולם מדהים ואני נהנת מכל רגע.
בקיצור אני מבינה עכשיו למה אתה חלק מהחיים שלי ולמה מכל האנשים אתה היית הבן אדם שנכנס לי ללב באמת 3> .
0 תגובות
קנאה
31/12/2017 19:57
ladyD
רגשות, קנאה
אני מקנאה, אני מקנאה על זה שהאקס שלי לומד עם חברה שלי ואני יודעת שלא יקרה שום דבר וגם לא אכפת לי אם יקרה אני כבר לא מעוניינת בו, אבל אני מקנאה, אני מקנאה בגלל שהוא כבר לא שלי. כשהוא היה חבר שלי לא קינאתי כי ידעתי שבסוף היום הוא בחר להיות שלי, להיות איתי. עכשיו הוא כבר לא שלי. אני רכושנית על משהו שהוא כבר לא שלי ולא רוצה להיות שלי. 

אני לא בן אדם קנאי, בדרך כלל לא אכפת לי מכלום.. עכשיו אכפת לי ובמקום לעשות עבודה למחר אני יושבת ומנסה להדחיק את הקנאה הזו ולהסביר לתת מודע שלי שאין לי שום סיבה לקנא ושאני מתנהגת בצורה לא הגיונית..
אני אחזור להכין את העבודה אמן ואהיה פרודוקטיבית
0 תגובות
זמן לנשום
30/12/2017 13:23
ladyD
חיים, שמחה
אז נגמרו הבחנים בשעה טובה, בשישי היה הבוחן האחרון.
זה נותן לי 5 דקות הפסקה לנשום קצת אויר. הייתי בקניון ונפגשתי עם חברות קצת.
הייתה לנו אמביציה להתנהג קצת פחות כמו זקנות ויצאנו לאיזור של הפאבים (שעה נסיעה מהבית) אחרי חיפושים רבים מצאנו פאב שהיה בו מקום (ואפילו בפנים בחימום :)) היה אחלה מוזיקה, הופתעתי לטובה.
בקיצור עכשיו זה הזמן להתאפס קצת על השיעורי בית לשבוע הבא ובתקווה להנות משבוע עם קצת פחות סטרסס :)
ד"א אני ממש מצליחה להתגבר בצורה טובה  על הבחור ואפילו רואה קצת סימני התעניינות מהצד שלו ולא נותנת לזה לשגע את המוח שלי.
שתהיה שבת שלום (מה שנשאר ממנה ושבוע מוצלח ובעיקר רגוע
0 תגובות
היום אני אלמד
20/12/2017 13:24
ladyD
לימודים, כוח רצון
היום אני אלמד אמירה שאני אומרת לעצמי בכל בוקר כשלפני יום שלם של בזבוז זמן בדיעבד, מניחה שיש הרבה סטודנטים באותו מצב כמוני.
החלטתי שאולי אם זה יהיה רשום כאן זה באמת יצא לפועל אז היום אני הולכת לסיים את העבודה שהתחלתי אתמול ולהספיק לעשות עוד עבודה במקצוע לא מסובך מדי.. אם אספיק הכל אצא לרוץ
אז עכשיו זה מתועד אז זה יעבוד!! (מקווה) :)

0 תגובות
00:00
20/12/2017 00:16
ladyD
רגשות
אני אתחיל בזה שלא מוצא חן בעיני ש2 הפוסטים הראשונים שלי פה עליו, אבל זה המקום לכתוב את מה שלא בא לי לדבר עם אנשים עליו.
נכנסתי במקרה ב00:00 לפייסבוק כדי למצוא שיר מסוים ובדיוק התחלפו הימי הולדת והופיע שהיום זה היום הולדת שלו, קצת דפק לי הלב שזה כבר לא מתפקידי להיות הראשונה ששולחת מזל טוב עם מלא אהבה, אבל זו המציאות ואני אכתוב מחר עם כל החברים בלי להראות שהוא עוד חשוב לי בתקווה שהוא באמת יהפוך לאחד כזה (שלא מספיק חשוב לי).
בכל מקרה מקווה שהפוסט הבא היה על דברים אחרים אולי על זה שאני יושבת כרגע על הלימודים שלי ותוהה מה גורלי בעולם אבל זה כבר ליום אחר ^*^ 
בנימה אופטימית זו לילה טוב 
0 תגובות
הפסקה
18/12/2017 23:49
ladyD
פרידה
החנוכה הזה נועד כדי לנקות את הראש שלי מכל הלחץ והבלגן היומיומי ולחזור הביתה, להתנתק קצת מהחיים "הסטודנטיאליים" אם אפשר לקרוא להם ככה.
אני אמנם עדיין לומדת בכל זמן אפשרי על מנת להצליח לעמוד בקצב של הלימודים האלו אבל יש לי הפסקה. הפסקה מהרצאות ותרגולים, הפסקה מהשגרה והפסקה מהאנשים.
זו פעם ראשונה מאז הפרידה (חודש ושבוע אני חושבת שעבר) שאני לא רואה את הבחור (זה מה שקורה כשבוחרים חבר מהסמסטר) וזה זמן מעולה לנקות אותו קצת מחיי או לפחות להשתחרר ממנו (ידידים תמיד נהיה, או לפחות בכמה שנים הקרובות).
מחקתי את השיחות מהוואצאפ, בגלל שהמשכנו לדבר אחרי שנפרדנו כל הזמן היה לי את הפיתוי לגולל למעלה לראות את ההודעות האוהבות שהיו ולהתרגש מהם כמו ילדה :(. עוד אעביר את התמונות למחשב ואולי זה יגרום לקצת יותר שקט בראש שלי ואוכל לחזור מהחופשה קצת יותר רגועה ושלמה עם עצמי.
דיברתי אם בן אדם שאני אוהבת על זה היום, הבן אדם הזה מורה שלי לחיים, חשוב לי מדי פעם לספר לו מה קורה ולשמוע את מה שיש לו להגיד. הוא לא הופתע שנפרדנו, היה ברור לו שאנחנו כבר לו ביחד והוא ממש הכניס לי את העולם לפרופורציות כשהוא לא ייחס לזה חשיבות משמעותית.
אז בקיצור זה קורה לכולם והכל טוב. זה זמן מעולה להיות מרוכזת בלימודים שלי ולהראות לכולם מה אני שווה באמת (מה שכרגע לא קורה כל כך כי אני בעיקר עסוקה בעצמי) 
מקווה שכשאחזור מהחג אצליח לחזור עם כוחות חדשים ולנצח את העולם (או לפחות להצליח לנהל את החיים שלי ושלא הם ינהלו אותי) 

זו פעם ראשונה שאני כותבת פה, לא לגמרי בטוחה איך זה עובד אבל היה חשוב לי לכתוב עכשיו
זה אפילו עשה לי טוב על הלב :) 
0 תגובות